תנ"ך על הפרק - דניאל ג - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

דניאל ג

832 / 929
היום

הפרק

נְבוּכַדְנֶצַּ֣ר מַלְכָּ֗א עֲבַד֙ צְלֵ֣ם דִּֽי־דְהַ֔ב רוּמֵהּ֙ אַמִּ֣ין שִׁתִּ֔ין פְּתָיֵ֖הּ אַמִּ֣ין שִׁ֑ת אֲקִימֵהּ֙ בְּבִקְעַ֣ת דּוּרָ֔א בִּמְדִינַ֖ת בָּבֶֽל׃וּנְבוּכַדְנֶצַּ֣ר מַלְכָּ֡א שְׁלַ֡ח לְמִכְנַ֣שׁ ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א סִגְנַיָּ֣א וּֽפַחֲוָתָ֡א אֲדַרְגָּזְרַיָּא֩ גְדָ֨בְרַיָּ֤א דְּתָבְרַיָּא֙ תִּפְתָּיֵ֔א וְכֹ֖ל שִׁלְטֹנֵ֣י מְדִֽינָתָ֑א לְמֵתֵא֙ לַחֲנֻכַּ֣ת צַלְמָ֔א דִּ֥י הֲקֵ֖ים נְבוּכַדְנֶצַּ֥ר מַלְכָּֽא׃בֵּאדַ֡יִן מִֽתְכַּנְּשִׁ֡ין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א סִגְנַיָּ֣א וּֽפַחֲוָתָ֡א אֲדַרְגָּזְרַיָּ֣א גְדָבְרַיָּא֩ דְּתָ֨בְרַיָּ֜א תִּפְתָּיֵ֗א וְכֹל֙ שִׁלְטֹנֵ֣י מְדִֽינָתָ֔א לַחֲנֻכַּ֣ת צַלְמָ֔א דִּ֥י הֲקֵ֖ים נְבוּכַדְנֶצַּ֣ר מַלְכָּ֑אוקאמיןוְקָֽיְמִין֙לָקֳבֵ֣ל צַלְמָ֔א דִּ֥י הֲקֵ֖ים נְבוּכַדְנֶצַּֽר׃וְכָרוֹזָ֖א קָרֵ֣א בְחָ֑יִל לְכ֤וֹן אָֽמְרִין֙ עַֽמְמַיָּ֔א אֻמַּיָּ֖א וְלִשָּׁנַיָּֽא׃בְּעִדָּנָ֡א דִּֽי־תִשְׁמְע֡וּן קָ֣ל קַרְנָ֣א מַ֠שְׁרוֹקִיתָאקיתרוסקַתְר֨וֹססַבְּכָ֤א פְּסַנְתֵּרִין֙ סוּמְפֹּ֣נְיָ֔ה וְכֹ֖ל זְנֵ֣י זְמָרָ֑א תִּפְּל֤וּן וְתִסְגְּדוּן֙ לְצֶ֣לֶם דַּהֲבָ֔א דִּ֥י הֲקֵ֖ים נְבוּכַדְנֶצַּ֥ר מַלְכָּֽא׃וּמַן־דִּי־לָ֥א יִפֵּ֖ל וְיִסְגֻּ֑ד בַּהּ־שַׁעֲתָ֣א יִתְרְמֵ֔א לְגֽוֹא־אַתּ֥וּן נוּרָ֖א יָקִֽדְתָּֽא׃כָּל־קֳבֵ֣ל דְּנָ֡ה בֵּהּ־זִמְנָ֡א כְּדִ֣י שָֽׁמְעִ֣ין כָּֽל־עַמְמַיָּ֡א קָ֣ל קַרְנָא֩ מַשְׁר֨וֹקִיתָ֜אקיתרסקַתְר֤וֹסשַׂבְּכָא֙ פְּסַנְטֵרִ֔ין וְכֹ֖ל זְנֵ֣י זְמָרָ֑א נָֽפְלִ֨ין כָּֽל־עַֽמְמַיָּ֜א אֻמַיָּ֣א וְלִשָּׁנַיָּ֗א סָֽגְדִין֙ לְצֶ֣לֶם דַּהֲבָ֔א דִּ֥י הֲקֵ֖ים נְבוּכַדְנֶצַּ֥ר מַלְכָּֽא׃כָּל־קֳבֵ֤ל דְּנָה֙ בֵּהּ־זִמְנָ֔א קְרִ֖בוּ גֻּבְרִ֣ין כַּשְׂדָּאִ֑ין וַאֲכַ֥לוּ קַרְצֵיה֖וֹן דִּ֥י יְהוּדָיֵֽא׃עֲנוֹ֙ וְאָ֣מְרִ֔ין לִנְבוּכַדְנֶצַּ֖ר מַלְכָּ֑א מַלְכָּ֖א לְעָלְמִ֥ין חֱיִֽי׃אנתהאַ֣נְתְּמַלְכָּא֮ שָׂ֣מְתָּ טְּעֵם֒ דִּ֣י כָל־אֱנָ֡שׁ דִּֽי־יִשְׁמַ֡ע קָ֣ל קַרְנָ֣א מַ֠שְׁרֹקִיתָאקיתרסקַתְר֨וֹסשַׂבְּכָ֤א פְסַנְתֵּרִין֙וסיפניהוְסוּפֹּ֣נְיָ֔הוְכֹ֖ל זְנֵ֣י זְמָרָ֑א יִפֵּ֥ל וְיִסְגֻּ֖ד לְצֶ֥לֶם דַּהֲבָֽא׃וּמַן־דִּי־לָ֥א יִפֵּ֖ל וְיִסְגֻּ֑ד יִתְרְמֵ֕א לְגֽוֹא־אַתּ֥וּן נוּרָ֖א יָקִֽדְתָּֽא׃אִיתַ֞י גֻּבְרִ֣ין יְהוּדָאיִ֗ן דִּֽי־מַנִּ֤יתָ יָתְהוֹן֙ עַל־עֲבִידַת֙ מְדִינַ֣ת בָּבֶ֔ל שַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֖ךְ וַעֲבֵ֣ד נְג֑וֹ גֻּבְרַיָּ֣א אִלֵּ֗ךְ לָא־שָׂ֨מֽוּעליךעֲלָ֤ךְמַלְכָּא֙ טְעֵ֔םלאלהיךלֵֽאלָהָךְ֙לָ֣א פָלְחִ֔ין וּלְצֶ֧לֶם דַּהֲבָ֛א דִּ֥י הֲקֵ֖ימְתָּ לָ֥א סָגְדִֽין׃בֵּאדַ֤יִן נְבוּכַדְנֶצַּר֙ בִּרְגַ֣ז וַחֲמָ֔ה אֲמַר֙ לְהַיְתָיָ֔ה לְשַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֖ךְ וַעֲבֵ֣ד נְג֑וֹ בֵּאדַ֙יִן֙ גֻּבְרַיָּ֣א אִלֵּ֔ךְ הֵיתָ֖יוּ קֳדָ֥ם מַלְכָּֽא׃עָנֵ֤ה נְבֻֽכַדְנֶצַּר֙ וְאָמַ֣ר לְה֔וֹן הַצְדָּ֕א שַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֖ךְ וַעֲבֵ֣ד נְג֑וֹ לֵֽאלָהַ֗י לָ֤א אִֽיתֵיכוֹן֙ פָּֽלְחִ֔ין וּלְצֶ֧לֶם דַּהֲבָ֛א דִּ֥י הֲקֵ֖ימֶת לָ֥א סָֽגְדִֽין׃כְּעַ֞ן הֵ֧ן אִֽיתֵיכ֣וֹן עֲתִידִ֗ין דִּ֣י בְעִדָּנָ֡א דִּֽי־תִשְׁמְע֡וּן קָ֣ל קַרְנָ֣א מַשְׁרוֹקִיתָ֣אקיתרסקַתְר֣וֹסשַׂבְּכָ֡א פְּסַנְתֵּרִין֩ וְסוּמְפֹּ֨נְיָ֜ה וְכֹ֣ל ׀ זְנֵ֣י זְמָרָ֗א תִּפְּל֣וּן וְתִסְגְּדוּן֮ לְצַלְמָ֣א דִֽי־עַבְדֵת֒ וְהֵן֙ לָ֣א תִסְגְּד֔וּן בַּהּ־שַׁעֲתָ֣ה תִתְרְמ֔וֹן לְגֽוֹא־אַתּ֥וּן נוּרָ֖א יָקִֽדְתָּ֑א וּמַן־ה֣וּא אֱלָ֔הּ דֵּ֥י יְשֵֽׁיזְבִנְכ֖וֹן מִן־יְדָֽי׃עֲנ֗וֹ שַׁדְרַ֤ךְ מֵישַׁךְ֙ וַעֲבֵ֣ד נְג֔וֹ וְאָמְרִ֖ין לְמַלְכָּ֑א נְבֽוּכַדְנֶצַּ֔ר לָֽא־חַשְׁחִ֨ין אֲנַ֧חְנָה עַל־דְּנָ֛ה פִּתְגָ֖ם לַהֲתָבוּתָֽךְ׃הֵ֣ן אִיתַ֗י אֱלָהַ֙נָא֙ דִּֽי־אֲנַ֣חְנָא פָֽלְחִ֔ין יָכִ֖ל לְשֵׁיזָבוּתַ֑נָא מִן־אַתּ֨וּן נוּרָ֧א יָקִֽדְתָּ֛א וּמִן־יְדָ֥ךְ מַלְכָּ֖א יְשֵׁיזִֽב׃וְהֵ֣ן לָ֔א יְדִ֥יעַ לֶהֱוֵא־לָ֖ךְ מַלְכָּ֑א דִּ֤ילאלהיךלֵֽאלָהָךְ֙לָא־איתינאאִיתַ֣נָאפָֽלְחִ֔ין וּלְצֶ֧לֶם דַּהֲבָ֛א דִּ֥י הֲקֵ֖ימְתָּ לָ֥א נִסְגֻּֽד׃בֵּאדַ֨יִן נְבוּכַדְנֶצַּ֜ר הִתְמְלִ֣י חֱמָ֗א וּצְלֵ֤ם אַנְפּ֙וֹהִי֙אשתנואֶשְׁתַּנִּ֔יעַל־שַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֖ךְ וַעֲבֵ֣ד נְג֑וֹ עָנֵ֤ה וְאָמַר֙ לְמֵזֵ֣א לְאַתּוּנָ֔א חַ֨ד־שִׁבְעָ֔ה עַ֛ל דִּ֥י חֲזֵ֖ה לְמֵזְיֵֽהּ׃וּלְגֻבְרִ֤ין גִּבָּֽרֵי־חַ֙יִל֙ דִּ֣י בְחַיְלֵ֔הּ אֲמַר֙ לְכַפָּתָ֔ה לְשַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֖ךְ וַעֲבֵ֣ד נְג֑וֹ לְמִרְמֵ֕א לְאַתּ֥וּן נוּרָ֖א יָקִֽדְתָּֽא׃בֵּאדַ֜יִן גֻּבְרַיָּ֣א אִלֵּ֗ךְ כְּפִ֙תוּ֙ בְּסַרְבָּלֵיהוֹן֙פטישיהוןפַּטְּשֵׁיה֔וֹןוְכַרְבְּלָתְה֖וֹן וּלְבֻשֵׁיה֑וֹן וּרְמִ֕יו לְגֽוֹא־אַתּ֥וּן נוּרָ֖א יָקִֽדְתָּֽא׃כָּל־קֳבֵ֣ל דְּנָ֗ה מִן־דִּ֞י מִלַּ֤ת מַלְכָּא֙ מַחְצְפָ֔ה וְאַתּוּנָ֖א אֵזֵ֣ה יַתִּ֑ירָא גֻּבְרַיָּ֣א אִלֵּ֗ךְ דִּ֤י הַסִּ֙קוּ֙ לְשַׁדְרַ֤ךְ מֵישַׁךְ֙ וַעֲבֵ֣ד נְג֔וֹ קַטִּ֣ל הִמּ֔וֹן שְׁבִיבָ֖א דִּ֥י נוּרָֽא׃וְגֻבְרַיָּ֤א אִלֵּךְ֙ תְּלָ֣תֵּה֔וֹן שַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֖ךְ וַעֲבֵ֣ד נְג֑וֹ נְפַ֛לוּ לְגֽוֹא־אַתּוּן־נוּרָ֥א יָֽקִדְתָּ֖א מְכַפְּתִֽין׃אֱדַ֙יִן֙ נְבוּכַדְנֶצַּ֣ר מַלְכָּ֔א תְּוַ֖הּ וְקָ֣ם בְּהִתְבְּהָלָ֑ה עָנֵ֨ה וְאָמַ֜ר לְהַדָּֽבְר֗וֹהִי הֲלָא֩ גֻבְרִ֨ין תְּלָתָ֜א רְמֵ֤ינָא לְגוֹא־נוּרָא֙ מְכַפְּתִ֔ין עָנַ֤יִן וְאָמְרִין֙ לְמַלְכָּ֔א יַצִּיבָ֖א מַלְכָּֽא׃עָנֵ֣ה וְאָמַ֗ר הָֽא־אֲנָ֨ה חָזֵ֜ה גֻּבְרִ֣ין אַרְבְּעָ֗ה שְׁרַ֙יִן֙ מַהְלְכִ֣ין בְּגֽוֹא־נוּרָ֔א וַחֲבָ֖ל לָא־אִיתַ֣י בְּה֑וֹן וְרֵוֵהּ֙ דִּ֣ירביעיארְֽבִיעָאָ֔הדָּמֵ֖ה לְבַר־אֱלָהִֽין׃בֵּאדַ֜יִן קְרֵ֣ב נְבוּכַדְנֶצַּ֗ר לִתְרַע֮ אַתּ֣וּן נוּרָ֣א יָקִֽדְתָּא֒ עָנֵ֣ה וְאָמַ֗ר שַׁדְרַ֨ךְ מֵישַׁ֧ךְ וַעֲבֵד־נְג֛וֹ עַבְד֛וֹהִי דִּֽי־אֱלָהָ֥אעליאעִלָּאָ֖הפֻּ֣קוּ וֶאֱת֑וֹ בֵּאדַ֣יִן נָֽפְקִ֗ין שַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֛ךְ וַעֲבֵ֥ד נְג֖וֹ מִן־גּ֥וֹא נוּרָֽא׃וּ֠מִֽתְכַּנְּשִׁין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֞א סִגְנַיָּ֣א וּפַחֲוָתָא֮ וְהַדָּבְרֵ֣י מַלְכָּא֒ חָזַ֣יִן לְגֻבְרַיָּ֣א אִלֵּ֡ךְ דִּי֩ לָֽא־שְׁלֵ֨ט נוּרָ֜א בְּגֶשְׁמְה֗וֹן וּשְׂעַ֤ר רֵֽאשְׁהוֹן֙ לָ֣א הִתְחָרַ֔ךְ וְסָרְבָּלֵיה֖וֹן לָ֣א שְׁנ֑וֹ וְרֵ֣יחַ נ֔וּר לָ֥א עֲדָ֖ת בְּהֽוֹן׃עָנֵ֨ה נְבֽוּכַדְנֶצַּ֜ר וְאָמַ֗ר בְּרִ֤יךְ אֱלָהֲהוֹן֙ דִּֽי־שַׁדְרַ֤ךְ מֵישַׁךְ֙ וַעֲבֵ֣ד נְג֔וֹ דִּֽי־שְׁלַ֤ח מַלְאֲכֵהּ֙ וְשֵׁיזִ֣ב לְעַבְד֔וֹהִי דִּ֥י הִתְרְחִ֖צוּ עֲל֑וֹהִי וּמִלַּ֤ת מַלְכָּא֙ שַׁנִּ֔יו וִיהַ֣בוּגשמיהוןגֶשְׁמְה֗וֹןדִּ֠י לָֽא־יִפְלְח֤וּן וְלָֽא־יִסְגְּדוּן֙ לְכָל־אֱלָ֔הּ לָהֵ֖ן לֵאלָֽהֲהֽוֹן׃וּמִנִּי֮ שִׂ֣ים טְעֵם֒ דִּי֩ כָל־עַ֨ם אֻמָּ֜ה וְלִשָּׁ֗ן דִּֽי־יֵאמַ֤רשלהשָׁלוּ֙עַ֣ל אֱלָהֲה֗וֹן דִּֽי־שַׁדְרַ֤ךְ מֵישַׁךְ֙ וַעֲבֵ֣ד נְג֔וֹא הַדָּמִ֣ין יִתְעֲבֵ֔ד וּבַיְתֵ֖הּ נְוָלִ֣י יִשְׁתַּוֵּ֑ה כָּל־קֳבֵ֗ל דִּ֣י לָ֤א אִיתַי֙ אֱלָ֣ה אָחֳרָ֔ן דִּֽי־יִכֻּ֥ל לְהַצָּלָ֖ה כִּדְנָֽה׃בֵּאדַ֣יִן מַלְכָּ֗א הַצְלַ֛ח לְשַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֛ךְ וַעֲבֵ֥ד נְג֖וֹ בִּמְדִינַ֥ת בָּבֶֽל׃נְבוּכַדְנֶצַּ֣ר מַלְכָּ֗א לְֽכָל־עַֽמְמַיָּ֞א אֻמַיָּ֧א וְלִשָּׁנַיָּ֛א דִּֽי־דאריןדָיְרִ֥יןבְּכָל־אַרְעָ֖א שְׁלָמְכ֥וֹן יִשְׂגֵּֽא׃אָֽתַיָּא֙ וְתִמְהַיָּ֔א דִּ֚י עֲבַ֣ד עִמִּ֔י אֱלָהָ֖אעליאעִלָּאָ֑השְׁפַ֥ר קָֽדָמַ֖י לְהַחֲוָיָֽה׃אָת֙וֹהִי֙ כְּמָ֣ה רַבְרְבִ֔ין וְתִמְה֖וֹהִי כְּמָ֣ה תַקִּיפִ֑ין מַלְכוּתֵהּ֙ מַלְכ֣וּת עָלַ֔ם וְשָׁלְטָנֵ֖הּ עִם־דָּ֥ר וְדָֽר׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

עבד צלם די דהב וכו'. אמרז"ל על כי דניאל פתר החלום דיבא משיח וישראל ינחלו המלכות לעולם אי לזאת עשה הצלם להכשיל לישראל בעון ע"ז ויתבטל מישראל ח"ו המלכות:וקיימין לקבל צלמא. בספר אחד כ"י כל מלות קבל הקוף בשוא קמץ אכן אח"ך באו לידי ב' ספרי כ"י מדוייקים וגם זו בשוא בלבד ולא יצא מן הכלל רק כל קבל דעל על. דברי אמת כ"י להרב מהר"ש עדני ז"ל:איתי גוברין וכו' שדרך מישך ועביד נגו וכו'. אמרו בסנהדרין דף צ"ב שדניאל לא היה שם וג' היו באותה עצה הקב"ה ודניאל ונ"נ הקב"ה אמר ליזיל דניאל מהכא שלא יאמרו בזכותו ניצולו. דניאל אמר איזיל מהכא דלא לקיים בי פסילי אלהיהם תשרפון באש ונבוכדנצר אמר ליזיל דניאל מהכא דלא לימרו קלייה לאלהיה בנורא:נבוכדנצר לא חשחין אנחנא על דנה פתגם להתבותך. לא קראוהו בשם מלך אלא בשמו נבוכדנצר כלומר בדבר הזה נחשב לנו הדיוט ולא מלך ולא נחוש להשיבך ולפייסך מאחר שאמרת ומן הוא אלה די ישיזבנכון מן ידי אנו חייבים לכבוד ה' להראות דבדבר זה אינך נחשב לכלום. הן איתי אלהנא וכו' והן לא ר"ל אם לא ירצה להציל מסיבת עונותינו או מסיבת שאתה אינך כדאי לראות נס ופלא כזה. על כל פנים לאלהך לא איתנא פלחין וכו'. ואפשר עוד לומר במ"ש נבוכדנצר לא חשחין וכו' במ"ש רבינו האר"י ז"ל בכונת עלינו לשבח דבמה שאומר שהם משתחוים להבל וריק הוי גנות הקליפות ובזה מכניעם. וכתב בספר שבלת של לקט כ"י כי נבוכדנאצר במילוי האותיות הוא בגימטריא שרש חומר עמקי הקליפות ע"ש א"כ בשמו רמוז גנותו כי הוא מעמקי הקליפה ואפשר שלזה כיונו לקרותו נבוכדנאצר להזכיר גנותו ובזה יוכנע על דרך האמור שתכנע למעלה הסט"א שבו אחוז והוא למטה:וריויה די רביעאה. אמרו ז"ל שהוא גבריאל שר של ברד שצינן את התנור:באדין קרב נבוכדנצר וכו'. כי לא רצו לצאת שלא ברשות והוא הרגיש בדבר ולכן אמר להם פוקו ואתו ואז יצאו:די התרחיצו אלוהי וכו' ויהבו גשמיהון וכו'. כלומר שנמסרו לשריפה אפילו שלא יצילם וכמו שאמרו והן לא ידיע ליהוי לך מלכא וכו':אתיא ותמהיא די עבד עמי אלהא עילאה וכו'. אפשר במ"ש בתעניות דף ח"י חנניה מישאל ועזריה צדיקים גמורים היו וראוים לעשות להם נס. ונבוכדנאצר מלך הגון היה וראוי ליעשות נס על ידו ואותו רשע הדיוט ואינו ראוי ליעשות נס על ידו וכו' ע"ש נמצא דמה שנעשה על יד נבוכדנאצר זהו שבח גדול לו שהוא הגון וז"ש אתיא ותמהיא די עבד עמי אלהא עילאה דודאי זהו יקר תפארת לי שבימי נעשה נס מופלא. אי נמי אפשר במ"ש המפרשים דכאשר קרב נבוכדנאצר לתרע אתון נורא ראוי היה שישרף לולי שניצול בעבור שעתיד להודות אליו יתברך עכ"ד וז"ש אתיא ותמהיא דעבד עמי אלהא עילאה דודאי עמי בפרטות עשה לי נסים שלא נשרפתי כמו שנשרפו הגבורים שרצו להשליך חמ"ו כמו שאמר הכתוב. אי נמי בסגנון אחר דכיון שהקב"ה שלח מלאך להצילם כאשר עין בעין ראיתי היה יכול לצוות למלאך להחליף להוציאם ולהכניס אותי במקומם ולא סגי במה שניצולתי אלא שעשה לי כבוד שלא יצאו אלא ברשותי ולכל זה רמז באומרו אתיא ותמהיא די עבד עמי דייקא כדבר האמור. והראשונים נ"ן פירשו במ"ש שלא ירבה האדם בשבחיו יתברך כמו אותו שאמר האדיר האמיץ העזוז וכו' וא"ל סיימתינהו לשבחי דמארך. אבל כתבו הפוסקים דלספר הנסים שעשה ה' באורך רח"ב רח"ב שרי. וז"ש אתיא ותמהיא די עבד עמי עילאה זה מותר לספר באורך ואדרבא מצוה לפרסם הנסים באר הטב וזהו שפר קדמי להחויא וזהו שפר הוא דבר טוב ומצוה בו אבל לספר בשבחיו אין אנו יכולים דיש ח"ו משום סיימתינהו וכו' וז"ש אתוהי כמה רברבין וכו' מלכותיה מלכות עלם ושלטניה עם דר ודור ולו דומיה תהלה עכ"ד. ואפשר לומר שכלל בזה כי הוא היה עם סנחריב שבא מלאך בלילה והרג כל מחנהו ונבוכדנאצר נמלט עם קצת כמשז"ל וזה היה בימי חזקיה המלך ע"ה והן בעון הוא החריב בה"מ והגלה ישראל וגם עתה הציל לחמ"ו וזה רמז אתיא ותמהיא די עבד עמי ובכלל על שהצילו ממחנה סנחריב אשר הוכו על ידי המלאך רובם ככלם ועתה ניצולו חמ"ו וע"ז אמר מלכותיה מלכות עלם ושלטניה עם דר ודר חזקיה המלך ע"ה שהיו כלם צדיקים ונפל מחנה סנחריב. ודר הדור הזה שגלו בעונם והפליא להציל חמ"ו מכבשן האש. והרב פרשת דרכים הפליא לפרש במשז"ל דכשהשליך חמ"ו לאש החיה יחזקאל המתים ואמר נ"נ מלכותיה מלכות עלם וכו'. והרב ז"ל האריך מאד ותורף דבריו בקצור נמרץ דנ"נ היה סובר דעבד שמכרו רבו לאחר אין להם כלום זה על זה וה' החריב ביתו והגלה ישראל ויצאו מרשותו ולכך היה רוצה שיעבדו ע"ז ולכך החיה מתים מרשעי ישראל ומוכרח שאפילו רשעים דין בנים יש להם ממה שהחיה אותם וא"כ יפה עשו חמ"ו כי דין בנים יש להם וז"ש מלכותיה מלכות עלם כי תמיד מלך על ישראל ובכל אופן וענין יש להם דין בנים והיינו דקאמר ושלטניה עם דר שהם צדיקים ודר אפילו אינם עושים רצונו של מקום בכל אופן דין בנים להם זהו בקצר אמיץ ואני בעניי אמרתי איזה גרגיר במאמר רז"ל כמו שכתבתי אני עני בקונטריס ראש דוד פרשת שופטים בס"ד ומשם באר"ה:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך